ילד גוי שהזיק

ילד נכרי בר דעת אך לא הגיע לשנים, והוא כבן שנים עשר, שהזיק לישראל, חייב לשלם.

מקור: כמבואר בשו"ת חת"ס [יו"ד סימן שיז] ששיעורים נמסרו לישראל אך לא לנכרים. ולכן הלכה זו שנער נעשה גדול רק במלאת לו י"ג שנה ויום אחד, רק לישראל נאמרה ולא לנכרים. ולכן נער נכרי בר דעת הרי הוא נחשב גם לפי תורתנו לגדול בר דעת, ואם הזיק חייב לשלם.

והנה נכרי גדול שנתגייר, כתב בשו"ת חות יאיר [סימן עט] שאם לוה ממון או גזל בעודו גוי ונתגייר, חייב בתשלומים, שהרי גם קודם לכן היה חייב. אבל אם מצא אבידה של ישראל ונתגייר, פטור מלהשיב, שהרי לא נצטווה בגיותו, עכ"ד. חזינן שגוי שגזל ונתגייר חייב, והוא הדין אם הזיק, ומסתבר שהוא הדין בגוי קטן בר דעת שהזיק, אף על פי שעתה נתגייר ונעשה קטן, מ"מ החיוב שנתחייב בו לא פקע. ואעפ"י שר' יהודה אומר ביבמות [מח, ב] גוי שעבר עבירה ונתגייר אינו נענש, מפני שהוא כקטן שנולד. דברים אלו אולי נאמרו בעונשי שמים על עבירות שבין אדם למקום, ולא במה שנוגע לבין אדם לחברו.