המשחק הזה ברובו אינו בנוי על קשירה אלא סיבוך החוטים בצורה שאינה של קשירה וכך משחקים עימו, ודמי לקשר עניבה שלא חשיב קשר כלל ומותר לקשרו אף אם מהדקו יפה ודעתו שיתקיים כן תמיד ומותר לעשות גם כמה עניבות זו על גב זו והיינו שאינו תוחב את קצה החוט אלא מכניס את אמצע החוט כמין לולאה ומהדק (עי' ש"ע סי' שיז ס"ה ובאו"ה שם ד"ה עניבה ובמ"ב שם ס"ק כט. ועי' בחזו"ע שבת ח"ה הל' קושר ומתיר ס' יג). וכ"פ האחרונים. וכן דמי לאזיקונים שאינו קושר דבר בדבר ושרי לעשות כן בשבת (וכתבנו ע"ז בעבר. וכ"פ בחזו"ע שם סי"ח). ולגבי לעשות צמה מהחוט הזה. עי' בש"ע (סי' שג סכ"ו) שאסור לקלוע האישה שערה בשבת ולא להתיר קליעתה והאיסור הוא מדרבנן דדמי לבנין. וכן אסור להתיר הקליעה דדמי לסותר, ע"ש. והרמב"ם (פרק י מהל' שבת ה"ח) כתב, הפותל חבלים מן ההוצין ומן החלף או מחוטי צמר או מחוטי פשתן או חוטי שיער וכיו"ב, הרי זה תולדת קושר וחייב. ושיעורו כדי שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה שנמצאת מלאכתו קיימת, ע"כ. ונראה שמכיון שעושה קשר זה על מנת לפתוח ולסגור וזהו דרך השימוש, אין זה בכלל פותל חבלים, והוי דומיא שמותר לפתוח דלת וחלון שבבית שהוא בונה וסותר, מ"מ כיון שהם עומדים לכך, אין בזה מלאכת בונה או סותר. וה"ה הכא בנידון החוט הנ"ל דאף דהוי כעין פותל פתילים, מכיון שהוא עשוי לפתוח ולסגור, אין בזה מלאכת קושר ומותר לפותחו ולהתירו בשבת. ושאני קשר שחושב להתירו לאיזה זמן, שאין זה נחשב שעומד לפותחו ולסוגרו מפני שהקשר הוא קשר מצד עצמו רק שבדעתו להתירו, משא"כ בחוט הנ"ל כל הצורה של הקשר הוא באופן שעומד להיפתח ולהיסגר וכגון שעושים בצורה לא מהודקת וכדו', הרי שהקשר מצד עצמו מוכח שעומד לפתוח ולסגור ולא רק שבדעתו להתירו. וכ"כ בחוט שני (הל' קושר, עמ' רכח). ויש להוסיף דמה שאסרו בצמה הוא משום שכך היה הדרך להשאירה כמה ימים, לכן נראה כבונה. משא"כ חוט זה שדרך לקשור ולהוריד לאחר מספר שניות או דקות, ליכא בזה בונה. וע"ע בספר אשרי האיש (להגרי"ש אלישיב, שבת, הל' קושר ומתיר, עמ' ער) [ובטעם מדוע אין בקליעת השיער משום בונה עי' באור שמח על הרמב"ם שם מש"כ בזה]. שו"ר שנחלקו הפוסקים האם מותר ללפף חוט ברזל או סרט פלסטי בראש השקית אם דעתו להתירו שלדעת האול"צ (ח"ב עמ' רכז) מותר לפותלו ולהתירו, וכ"כ בשו"ת ד' חכמים (עמ' קכד) בשם הגר"מ פיינשטיין והגרח"פ שיינברג. ואילו השש"כ (פ"ט אות יג עמ' צא) כתב בשם הגרשז"א זצ"ל לאסור. ובשו"ת יבי"א (ח"ט עמ' רסב אות קסא) הביא מחלוקתם וסיים וצ"ע. ואמנם בחזו"ע (שבת ח"ה עמ' עז) העלה להתיר, ע"ש. ויש עוד להוסיף שאף אי נימא שאסור לעשות 'צמה' מחוט זה, מכיון שהאיסור מדרבנן, יש לצרף סברת הראשונים דשרי אף למספי לקטן איסור דרבנן בידיים. ומכל שכן דלעיל ביארנו שאין בזה איסור דקיל טפי, וממילא אין חיוב להפרישו (עי' ש"ע סי' שמג ונו"כ, שו"ת חזו"ע סי' מג, לוית חן סי' שמג, ודו"ק). וגם אין לחוש לזה משום איסור מוקצה, עי' בספרינו שו"ת אשר השיב (ח"א עמ' רכד). הלכך להלכה, חוט הנקרא 'סבתא סורגת' אשר הילדים עושים עימו כל מיני צורות ללא קשירה, וכן עושים עם חוט זה מעין 'צמה' ומפרקים אותה מיד תוך כמה שניות או דקות, אין בו איסור לשחק ביום השבת ואין צורך להפרישם. ואף אם נאמר שיש בזה חשש, אין חיוב להפרישו מלשחק במשחק זה.
