לכתחילה יש להתעטף בטלית כשעולה לתורה וכמו שמבואר במ"ב (סי' יד ס"ק יא), קצש"ע (סי' כג ס"ב), ערוך השלחן (סי' צא ס"ב), ספר חיים (להגר"ח פאלג'י, סי' יא אות ב), ועוד. ויש לזה מקור מהגמ' (ר"ה יז:). ומה שאין נוהגים להתעטף בטלית במנחה של שבת, שיערתי לומר שמכיון שכל הציבור לא מתעטף בטלית ממילא אין בזה חוסר כבוד לעלות כך, מה שאין כן בשחרית. שו"ר שסברא זו כתב בספר נטעי גבריאל (הליכות והלכות בר מצוה, עמ' עו). הלכך למעשה, מי שכיבדו אותו לעלות לתורה בשחרית, והוא בלי טלית, צריך להתעטף בטלית משום כבוד התורה. ובמנחה של שבת או במנחה של תעניות לא צריך להתעטף בטלית (ומי שיש לו חולצה קצרה שלא מגיעה עד למרפק ישים על עצמו טלית גם במנחה של שבת וכדו', ויכסה את מרפקו על ידי הטלית. יעויין כה"ח סי' קלט ס"ק יח).