הכלל בזה הוא דכל רעש שאינו יוצא מגדר הרגיל באותו בניין מגורים אינו בכלל איסור בשו"ת מהרש"ם [חלק ב סימן רי] כתב חידוש גדול וז"ל: והא דפ"ח דשמחות היינו משום אלמנה ויתום לא תענון שמצער את האדם להמתין ועל כל צער שמצערין את האדם איכא לאו זה. והשי"ת יודע כי אני בעניי כמה פעמים הזהרתי את ב"ב שאם יבוא מי לשאול באמצע אכילה או שינה לא יעכבו אלא יביאו לפני או יקיצוני כי יפחד לבבי ממאמר זה. ובליקוטי מהרי"ל [ריש הל' פסח] בשם מהר"ש שדרש מאי דכתיב "מי האיש החפץ חיים וגו' ועשה טוב" וגו' אין לך טוב כגמ"ח וכו', אם הוא ת"ח יהא גומל חסד ללמד תורה לבני אדם חנם, ויהא נוח ומזומן לבריות בכל שעה לדון ולהורות בלי שהות עכ"ל. [הביאו הפת"ח שם].
מיהו, בספר ח"ח בפתיחה [באיסור הלאוין סט"ו] הביא בבאר מים חיים שדעת רש"י בפרשת משפטים [שמות כב, כא] שבכל אדם שמצערים אותו יש את הלאו של "לא תענון" ולא דיבר הכתוב אלא בהוה כיון שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם. ובבאר מים חיים כתב שזה דוקא באנשים אומללים (וצ"ע דהא רש"י לא חילק בדבר וכתב "לכל אדם"). העולה מכל האמור שהמצער יהודי עובר באיסור אונאה וגם באיסור של "לא תענון".
ומה שמורגל בפי העולם לקרות למעורר את חבירו שלא לרצונו "גזל שינה", הנה כבר התעוררו פוסקים רבים לבאר שאין כוונת הדברים גזל ממש, שהרי המושג גזל אינו אלא בגוזל חפץ שהגזלן ישתמש בו או יהנה ממנו, [כעין "ויגזול את החנית מיד המצרי" שמואל ב כג, כד] משא"כ גזל שינה הוא בגדר מבטל תועלת וטובת חבירו, ואיסורא איכא בזה [כ"כ בשו"ת שבט הלוי חלק ז סימן רכד].
ובפת"ח [שם] הביא בשם שו"ת קרן דוד [או"ח סימן יח] שאסור מן התורה להקיץ את חבירו משינה משום צער. ומובא בספר דרך שיחה למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א [עמ' שס"ז] שגזל שינה הוא חידוש מבית מדרשם של בעלי המוסר והוא רק עניין של חסד ושל ואהבת לרעך כמוך. ובספר 'דפי עיון' הביא שאמר אחד הרבנים בשם הגר"י סלנטר זצ"ל שגזל שינה הוא עניין הלכתי ולא רק מוסרי. ואמר על זה מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל שאינו יודע מקור לדברים אלו, מאידך הביא הגראי"ל זצ"ל בשם החזון איש זצ"ל שאדם שעובר לפני חבירו בתור נקרא פורץ גדרו של עולם.
ובקובץ מאמרים ואגרות [ח"ב עמ' ו'] כתב הגאון ר' אלחנן וסרמן זצ"ל וז"ל: פעם אחת בהיותי בראדין ביקש ממני רבי שמעון לנדינסקי ראש הישיבה לקראו מחדרו בעת שיצאו הקהל לקידוש לבנה, כשהתחילו לצאת הלכתי אליו לקראו אך מצאתיו שנרדם על גבי הספר ונסוגתי לאחור, ניגשתי אל החפץ חיים ושאלתי: 'ר' שמעון ביקש ממני לקראו לקידוש לבנה עכשיו שנרדם מה לעשות, לעורר אותו או לאו והשיבני בקורטוב התרגשות קא סלקא דעתך לעורר אדם משינתו?! ולא יסף. ונתחוור לי אז עוד א' מע' פנים למקרא כתוב [ויקרא כ"ה יז] "לא תונו איש את עמיתו". עכ"ל. (וכ"ז דלא כפי שהועתק הסיפור בכמה ספרים והושמט שם המילים 'שנרדם ראש הישיבה' דעל זה קאי הח"ח. ע"ש).
ועתה הראוני בשו"ת הראשון לציון [ח"ב חו"מ סימן ח] שהביא הראשל"צ שליט"א שאביו הגרע"י זצ"ל היה חושש להצטרף למנין תפילה שארגנו במטוס מחשש שיש בזה גזל שינה לנוסעים. וכן היתה דעתו של הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, הובא בספר הליכות שלמה [פ"ח עמ' צו'].
ולהתקשר בשעת לילה מאוחרת יש להיזהר ביותר כאשר מתקשרים טלפונית לחבר בשעת לילה מאוחרת ולא שמים לב לשעה ומעירים את כל אנשי הבית, או שטועים במספר הטלפון ומעירים אדם אחר משנתו. וישנם כאלה שקשה להם מאוד לחזור לישון, ומחמת כן ביום למחרת הם עייפים מאוד ואינם עובדים או לומדים כראוי, וכועסים מחמת חוסר שינה, וכל זה נזקף לזכותו של אותו שהקיצו משנתו מאוחר בלילה. ובכלל זה יש להזהיר את אותם שמבקרים בבתי חבריהם בשעת לילה מאוחרת ללא הודעה מראש ומצערים את אנשי הבית.
ויעוין בשו"ת משנה הלכות [חי"ב סימן תמד] שהאריך בזה וכתב דלא מבעיא גזל שינה אלא גוזל את חייו של זה, דכל רגע שמבטל את חבירו בטלפון לשוא הרי גוזל את זמן חייו ע"ש.
ושכנים העושים רעש סביר בדירתם והשכנים מתלוננים על הרעש היותו חזק או מציק. הנה בדבר זה רבו דעותיהם של בני האדם, והכלל בזה הוא דכל רעש שאינו יוצא מגדר הרגיל באותו בניין מגורים אינו בכלל איסור, וכפי שאומרים בשם החזו"א דאדעתא דהכי באו לדור בבניין משותף ואין להם שום תלונה. אמנם, כל רעש חריג הרי הוא גובל באיסור שמצער את שכניו ובפרט אם הם ישנים.
וה"ה למי שקיבל היתר בנייה מהשכנים על מנת להוסיף חדר בדירתו והלך זה והחל בבנייה מסיבית להוסיף כמה חדרים, הרי הוא מצער את שכניו שהרי לא ע"ז קיבל את אישורם לבנות, וצריך זהירות בזה, דמצוי מאוד הוא שמחתימים את השכנים לאישור בנייה מסוג קל, ומשקיבלו את האישור אינם נאמנים להבטחותיהם ומתחילים בבנייה מסבית ומרעישה ביותר, ועתידין ליתן את הדין. וכן, לפעמים מחמת שרוצים לחסוך בעליות הבניה מבצעים הריסה בצורה ידנית במקום להזמין 'ניסור יהלום' אשר ממזער את הרעש והלכלוך, וכן גורם פחות זעזוע למבנה, וע"ז הדרך רבים הדוגמאות וצריך זהירות יתרה.
