מותר לך ללכת עם שרשרת שיש עליה סמל מגן דוד.
לגבי המקור של סמל מגן דוד – יש שכתבו שהמגינים של מלכי בית דוד היו בצורה של מגן דוד – יעויין בדברי רבי אברהם חיים כהן זצ"ל (נין הסמ"ע זצ"ל, חי לפני למעלה מ-250 שנה) בספר ארץ החיים על תהלים (מזמור יח) שכתב, כי הנה היה חילוק בין מגיני מלכי ישראל למלכות בית דוד, כי למלכי ישראל היה מגן בעל שלש קצוות, ולמלכות בית דוד היה של ששה קצוות להורות שיש לה אחיזה במדת מלכות ומקבל שפע מן ששה קצוות ודוד הוא השביעי וכו', ע"ש. והחיד"א זצ"ל הביא דבריו בספרו דבש לפי (מערכת מ' אות לח), ע"ש.
ומצינו שסמל זה הוזכר בעוד מגדולי האחרונים, יעויין לרבי ניסים חיים משה מזרחי זצ"ל (חי לפני למעלה מ-250 שנה) בשו"ת אדמת קדש חלק א' (חלק אורח חיים סימן ה) שנשאל אודות מי שחלה בפניו, שנתפח צד אחד מפניו על ידי חולי שנקרא פאפירה, ורפואתו להשקיט הכאב והצער שרושמים בדיו על הנפח צורת מגן דוד, ורפואה זו שהיא דרך סגולה בדוקה ומנוסה, האם מותר לומר לגוי שירשום צורת מגן דוד על פניו בשבת, והעלה להתיר, ע"ש. והובא בשו"ת יביע אומר חלק ח (חלק אורח חיים סימן לז סוף אות ו).
וכן רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו לוחות עדות (אלטונא שנת שירה, דף עא) כתב לבאר את זה שכתב צורת מגן דוד בתוך קמיע, וזה לשונו: ובא הציור מגן דוד שהוא סגולה ומעולה שבחותמת לכל הפגעים כאשר תמצא בספר רזאל ת"א וביחוד בעץ חיים להאר"י בשער יחודים וביחוד למקשה לילד שתבניתם ז קצוות וכו' ע"ש.
גם המשנה ברורה (סימן תק סוף ס"ק טו) הזכיר סמל זה, שכתב בשם הפרי מגדים: ולעשות נקב בחתיכת האפיקומן בפסח לתלותו נראה דלכולי עלמא מותר אפילו בסכין. ומכל מקום לעשות בו נקב עגול או משולש כמגן דוד יש להחמיר, ע"כ.
ובספר סגולות רבותינו (עמוד 383) שאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א האם מותר לצייר מגן דוד ולהשתמש בה, ומה מקורה. והשיב לעיין בדברי המשנה ברורה הנ"ל. ושם (בעמוד 384) השיב, שסמל זה מובא בקדמונים, ע"ש.
ואמנם היו שהתנגדו לשימוש בסמל מגן דוד, יעויין להאדמו"ר ממונקאטש זצ"ל בספרו דברי תורה מהדורא קמא (אות צב) וכן בספר שאל אביך ויגדך חלק ג (עמודים ער-רעא) בשם רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל, ע"ש. אמנם באגרות משה שם דחה טענת האוסרים, ע"ש.
ומכל מקום יש לדעת שאין קדושה בסמל מגן דוד, וכן כתב בשו"ת ישא יוסף חלק ד (סימן לז) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לעטר את רצפת בית הכנסת בסימני מגן דוד, למרות שאנשים ידרכו על זה, היות שאין בסמל זה קדושה, ע"ש.
ואלו דברי שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן טו, בנושא – האם יש קפידא להסיר הצורה שקורין מגן דוד מפרוכת: בדבר הפרוכת שיש עליו צורת מגן דוד אם יש בזה איזה חשש, הנה כפי שידוע זה מאות בשנים שעשו ציור מגן דוד על פרכות ועל מעילים ומטפחות ולא היה מי שיערער על זה, ואף שאין לנו מקור צורת המגן דוד אין בזה שום קפידא, וגם יש בזה ענין להזכיר שהשם יתברך מלך למעלה ולמטה ולכל ד' רוחות השמים, ושייכות שם דוד לא ידוע, ואולי הוא סימן לדוד שבטח במלחמותיו על השי"ת שהוא מלך למעלה ולמטה ובכל רוחות השמים שלכן לא היה ירא ממלכי בשר ודם ומחיילותיהם כציוי התורה.
אבל בכל אופן אף אם הוא בלא טעם איני רואה בדבר שעשו כן לפני מאות בשנים כשלא היו מינים וכופרים בבתי כנסיות כלל שיהיה בזה חשש איסור ואף לא משום מעשה לא טוב. ורשאין להניחן על כלי הקדש ואין צורך לקורען משם. ומה שכתבו גם תיבת ציון לא מחלוקת טוב להסיר אותיות אלו כי צורת המגן דוד שעשו מכבר על כלי הקדש היה בלא תיבת ציון, אבל ענין איסור ליכא בזה כלל. ומש"כ בספר אוצר דינים ומנהגים שאסור לעשות ציור וכל דמות לאות אמונה אין לזה שום מקור ולא שום טעם לחלוק בזה על דורות שלפנינו שהניחו לעשות זה.
