עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

משקולות בבית

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 06.05.2021

שאלה:

יש לנו משקל בבית שאני בטוח לא מדוייק שתמיד יוצא מדי כבד (לא רק אשתי אומרת את זה גם אני רואה זה בחוש.) האם יש איסור על זה וא על שאר כלי מדידה בבית של משקולות לא מדויקים?

תשובה:

יש להתיר מטעם מנהג העיר שאין מודדים אלא במדה הרשומה ברושם הידוע . כתב המנחת חינוך [מצוה תרב סק"ב] וז"ל: ואם תדקדק בדברי הרמב"ם שכתב כל מי ששמעוןה בביתו מדה חסרה עובר בלא תעשה, ואפילו לעשות המדה עביט של מי רגלים אסור, נראה דהלא תעשה הוא רק בשמעוןה על מנת לרמות, אף שאין מרמה עובר על השהיה, אבל בשמעוןה שלא לרמות, רק עושה עביט של מי רגלים, וכדומה, אינו עובר בלא תעשה רק מדרבנן אסור, שמא ירמה בו, עיין שם. וכך משמע גם מהנצי"ב בהעמק שאלה [שאלתא קב סק"י] שכתב: ומדרבנן אסור אפילו לשהות שלא על מנת למוד. עכ"ל.
אך בספר המצוות להרמב"ם [מצוות ל"ת ערב] כתב: שהזהירנו מהיות משקולות ומדות חסרות, ואעפ"י שלא נשתמש בהם במקח וממכר, עכ"ל. וכתב האבן האזל [פ"ז מהלכות גניבה ה"ג] שמדויק מהרמב"ם שלא כדברי המנחת חינוך אלא שאפילו אין בדעתו לרמות אסור מהתורה. ויעוין גם ברבינו ירוחם פערלא [סמ"ג ל"ת קמא] שכתב דלכל הראשונים האיסור של שהיית משקולות חסרים הוא מהתורה, הגם שאין כוונתו למדוד בהם. ויעו"ש שדייק מהסמ"ק שגם אם עשהו מתחילה לעביט של מי רגלים עובר על איסור תורה. [חשוקי חמד]. נמצא שדעת רוב הפוסקים עובר באיסור תורה על עצם השהיית משקולות חסרים בביתו גם שלא על מנת לשקול.
הנכנס לחנות, ורואה שהמשקל של בעל החנות אינו מדויק, והעיר לו ולא שם אל לבו, מה יעשה?
ימחול לו, ואף שאינו מועיל לגמרי, כמו שכתב בשו"ת התעוררות תשובה [הנדמ"ח ח"ד סימן פא] וז"ל: והנה פשוט שאסור לקנות אצל חנוני אם יודע שמרמה במדה ובמשקל, כיון שמכשילו בקנייתו ממנו בלא תעשה של לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה, ואפילו אם הקונה מוחל לו בלבו מה שירמה אותו, א"כ עושה המוכר עכ"פ איסור כמו המתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה, וממילא הקונה עובר על לפני עיור במה שמכשילו, ואף שאינו אלא מדרבנן, מ"מ עובר בזה על לפני עיור.
וכיוצא בזה העיר מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בספר צדקה ומשפט [פרק ב הערה נז] שהנותן מעות לעני הפושט יד, ויודע שהוא רמאי, אף על פי שגמר בלבו לתת לו לשם מתנה, מ"מ הוא מכשילו כמי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה.
והנה אמרינן בבבא קמא [טז, ב] דרש רבא מאי דכתיב 'יהיו מוכשלים לפניך, בעת אפך עשה בהם', אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפילו בשעה שעושין צדקה, הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהן שכר. וקשה שבשלמא שביקש שלא יקבלו שכר ניחא, אבל איך ביקש ירמיהו, שיעברו על איסור לפני עיור, ומסתבר שכיון שהם אינם יודעים שהוא עני שאינו הגון, בשוגג אינו עובר בזה. והכא נמי נראה בעניננו עצה טובה, שהנכנס לחנות ששוקלים שם, ורואה שבעל הבית לפעמים נכשל בלא ידיעתו, במשקל לא נכון, שיקבל עליו למחול לו על כל המשקולות, שאז אינו עובר על איסור גזל, וכיון שהוא בשוגג, גם אינו עובר על איסור לפני עיור, אבל עדיין עובר הבעל החנות על איסור הנאמר במסכת בבא בתרא [פט, ב] לא ישהה אדם מדה חסירה בתוך ביתו, גם כשלא מודד בה וכל שכן כשמודד וחיייבים להוכיח על כך. [חשוקי חמד].
ואם מותר להחזיק בביתו סרט מידה שאינו מדוייק. בשו"ת מנחת שלמה תנינא [ב – ג סימן ק] הסתפק טובא האם מותר להשהות בביתו סנטימטר [סרט מידה] המצוי בכל בית שאינו מדוייק, זולת אם נאמר שהפשוטים המצויים בכל בית ידוע שזה רק לשימוש ביתי בלבד ואין סומכים עליהם לעניין מו"מ כי ידוע דלא דייקי בהו כולי האי, וגם בזה נשאר בצ"ע. ואולם היו שהציעו להפקיר את הכלי מדידה וגם את זה שלל הגרש"ז זצ"ל באומרו כי אפילו אם זה של אחר ג"כ יתכן שעובר.
ובשו"ת אבן פינה [ח"ב סי' קעה] נשאל גבי אדם אחד שהיה אסור לו להתענות בתשעה באב, התעקש לאכול פחות מכשיעור, כשמדדנו את השיעור של שתיה, השתמשנו בבקבוק אוכל לתינוקת, אולם מצאנו שהרישומים על גבי הבקבוק אינם מדוייקים כלל. ועלתה השאלה לפנינו, האם מותר להחזיק בקבוק כזה בבית, האם אין בזה חשש איסור משום "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה".
והשיב שם שעפ"י דברי הרשב"ם נראה, שמה שהזהירה התורה הוא רק בכלי שמתקן לעצמו על מנת למדוד בו לאחרים, ועוד כתב שהאיסור אפילו בעביט הוא משום שיש לחוש שיעביר טנופו וימדוד בו. אולם מדברי ספר החינוך [מצוה תרב'] משמע לכאורה שמה שאסרה תורה הוא עצם השהיית המדה החסרה, ואפילו לא ישקול בה לעולם כבר עבר על הלאו.
ועיין במנחת חנוך על אתר שכתב, שמדברי הרמב"ם משמע שהאיסור מן התורה הוא רק אם שהה כדי לרמות, שאז עובר על עצם ההשהיה, אבל בשהה שלא לרמות אינו עובר בל"ת ורק מדרבנן אסור. ע"ש. וכתב עליו הראש פינה דלא זכה להבין דבריו, היכן מצא דיוק זה בדברי הרמב"ם ע"ש. וסיים שאין שום חשש איסור בהשהיית בקבוק תינוק שאינו מדוייק. ומ"מ לדידי אכתי קשה דהא בשו"ע סתם שכל כלי שיש בו חשש הנ"ל יש לאסור, אולם יש להתיר מטעם מנהג העיר שאין מודדים אלא במדה הרשומה ברושם הידוע וכו' כדכתבנו לעיל.