עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

סיר בשר שהיה על האש וילד זרק בקבוק שלו מלא חלב וכמה טיפות נגעו

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 19.07.2021

שאלה:

הרב החמין היתה על האש וילד א' בן שתים נכנס וזרק הבקבוק חלב שלו וכמה טיפות נגעו בקדירה מה הדין של החמין?

תשובה:

סיר שמבשלים בה תמיד מרק וכדומה שדרכו של הסיר להיות מלא, ועתה נפלה טיפה של חלב על הסיר מותר כיון שאינו יכול לבוא לידי טעם בשאלה זו ישנם כמה דברים שצריכים ליתן את הדעת עליהם כיצד דינם מצד השו"ע ונושאי כליו, וכן יש לדון האם בזה"ז יכול להיות שהדין שונה מדינא דשו"ע ודעימיה.
תחילה ישנם כמה דברים הצריכים ביאור: א. מה דין התבשיל שהיה בקדירה. ב. מה דין הקדירה. ג. האם יש חילוק אם טיפות החלב נגעו במקום כנגד התבשיל או במקום שלא כנגד התבשיל. ד. האם יש חילוק אם הקדירה היתה מכוסה בשעה שנפלו הטיפות. ה. אם לא ידוע כמה טיפות נגעו בקדירה או אם לא נגעו כלל, רק שראה שעפו טיפות מהבקבוק חלב לאיזור שהקדירה נמצאת.
הנה תחילה צריך להיות ברור בכמה טיפות מדובר בכדי שנוכל לדון גבי ביטולם, ולכן אם ישנו ספק אם בכלל הטיפות נגעו בקדירה יש צד להתיר את הכל מכח ס"ס, ספק נגעו ספק לא, ואפילו אם תרצה לומר שנגעו, ספק הלכה כמאן דאמר שאין חנ"נ בבלוע, ועוד ספק שמא בקדירות של מתכת לא נאמר כל המחלוקת דלעיל.
אולם, אם אכן ברור שנגעו הטיפות בקדירה רק שלא ברור כמה היו, יש להסתפק כיצד לעשות. לגבי טיפת חלב אחת שנגעה בקדירה:
אם אכן הטיפת חלב נגעה בקדירה במקום כנגד התבשיל, אם יש פי ששים בתבשיל כנגד אותה טיפה, התבשיל מותר ויערה מיד את התבשיל מהצד השני של הקדירה לכלי אחר. [רמ"א ס"ו וש"ך ס"ק יט']. ואם אין פי ששים בתבשיל, התבשיל אסור [שו"ע ס"ה]. אם הטיפה נפלה שלא כנגד התבשיל אלא בחלק הריקן של הקדירה, לדעת הש"ך [ס"ק כ'] צריך שיהיה בתבשיל ששים פעמים ששים ואחד פחות מעט כנגד החלב, ואם יש כשיעור הנ"ל התבשיל מותר ויערה מיד את התבשיל מהצד האחר. וכן העלה בשו"ת אור לציון [שם ה"ג].
ואילו לדעת החוות דעת [ס"ק טז'] סגי בששים פעמים כנגד הטיפה ותו לא, דבקדירה רותחת ומכוסה, ההבל מתפשט בכל הקדירה, ולכן בכל מקום שנפלה הטיפה בעודנו רותח אין צריך פי ששים רק כנגד הטיפה והוי כדין טיפת חלב שנפלה כנגד התבשיל.
אם אין את השיעור הנ"ל לדעת הש"ך או החוות דעת, יניח את הקדירה עד שתצטנן ואז התבשיל מותר באכילה.
אמנם, כל האמור הינו מן הדין, אבל המנהג הוא כדלהלן: לדעת השו"ע [ס"ו] אם אין ששים פעמים ששים ואחד פחות מעט כנגד החלב, דהיינו שלושת אלפים ושש מאות וששים טיפות, התבשיל אסור, ובפשטות אין להתיר אפילו אם יניחנו עד שיצטנן, אלא שמבואר בט"ז ועוד אחרונים שיש להתיר ע"י צינון גם בכה"ג. ומ"מ, בהפסד מרובה או בערב שבת וכדומה שהוא שעת הדחק יש להקל ע"י שיניח את הקדירה עד שתצטנן אפילו אם יש רק פי ששים כנגד החלב. וכ"כ האור לציון [שם].
ואם זה קדירה שמשתמשים בה לבישול מרקים כתב הפרי חדש [ס"ק יט] שאם הקדירה שנפל עליה טיפת חלב הוא כלי שאין דרכו להשתמש בו דבר מועט אלא תמיד יש בו ששים כנגד הטיפה, מותר להשתמש בו לכתחילה, שהרי אי אפשר לבוא לידי נתינת טעם.
וכ"כ בלחם הפנים [ס"ק לא] והמנחת יעקב [כלל נו' אות נה'] וכ"כ בכה"ח [ס"ק מג'] בשם הזבחי צדק.
לפ"ז, קדירה שמבשלים בה תמיד מרק וכדומה שדרכו של הסיר להיות מלא, ועתה נפלה טיפה של חלב על הסיר מותר כיון שאינו יכול לבוא לידי טעם.
ויש לצרף בזה את סברת האחרונים שבזה"ז סירים העשויים מפלדה חסינה אינם בולעים, והמציאות מוכיחה זאת [וישנם כמה ראיות שהשתנו סוגי הכלים, דהא אמרו סתם סכין יש עליה שמנונית טוח, ועוד איתא בגמ' ב"מ [ע, א] ההוא דודא דבני מר עוקבא דהוה בי מר שמואל תקיל ויהיב ליה, תקיל ושקיל ליה], ואע"ג שאין אנו סומכים על כך לכתחילה, מ"מ בצירוף עוד טעמים כפי הנידון דידן שפיר אפשר לצרף סברתם בשביל להתיר את הסיר לבישול לכתחילה.
אם היה טיפת שלא כנגד הרוטב ואין בחמין פי ששים,
הנה במה שסיים מרן השו"ע וכתב דאם נפלה טיפה במקום הריקן, וכו', הרי נאסר אותו מקום הקדירה, ואם יערה התבשיל דרך מקום הקדירה שנאסר, הרי יאסר התבשיל. וזה תקנתו, שיניחנה כך, ולא יגע בה עד שתצטנן. ע"כ.
כתב כה"ח [ס"ק מט'] בשם הזבחי צדק דכל ההיתר בהנחת הקדירה להצטנן הוא רק שיש פי ששים בתבשיל כנגד הטיפה, דאם אין פי ששים התבשיל אסור, דחיישינן שמא פעפעה הטיפה למקום הרוטב, או שהרוטב פעפע למעלה למקום נפילתה, ונאסר התבשיל, וכ"כ הפרי תואר [ס"ק יג']. ע"ש.