קינוח לתינוק ביד ימין

אם אפשר בקלות ביד שמאל עדיף ואם לא אין שום בעיה ביד ימין. מקור: מרן בש"ע (סי' ג ס"י) כתב, לא יקנח ביד ימין. ומקורו מדברי הגמרא (ברכות סב.). ונאמרו בזה כמה טעמים ע"י האמוראים שם: משום שקושר ביד ימין תפלין. משום שהתורה ניתנה בימין. משום שרגילות היא להושיט יד ימין לפה. משום שמראים ביד זו טעמי תורה, ע"ש. ולפי זה, אין חילוק בין קינוח לעצמו לבין קינוח לתינוק. ואמנם יש לומר שמכיון שמקנחים לתינוק ע"י מגבון יש להקל בזה שיש פוסקים הסוברים שמכיון שמקנחים ע"י משהו חוצץ אין בזה איסור (כ"מ מדברי ש"ע הגר"ז מהדורא תניינא לסי' ג). וכן כתב בא"א מבוטשאטש (סי' ג). ואף שיש חולקים על דבריהם (יעויין בשו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' ב), עי' בספר ילקו"י (ח"א עמ' רפו) שנראה שסמך על דבריהם להלכה. ואם כן הוא הדין כאן, שאם קשה לקנח לתינוק בשמאל, אפשר לסמוך על הפוסקים הנ"ל כיון שמקנחים לו עם המגבון או נייר וכיוצ"ב. ובפרט שמדובר באשה שיש אומרים (עולת תמיד סי' ג ס"ק א, מרן החיד"א מח"ב ס"ק ט) שמכיון דלחד טעמא מפני שקושר בה תפלין לא שייך באשה, מותר לה לקנח בימין. ואף דיש חולקים משום דמ"מ שאר הטעמים שמובאים בגמרא שייכים לה, יש לצרף להנ"ל [ויש מחמירים עוד שלא ישתמש באצבע האמצעית שכורך עליה הרצועה של התפלין. של"ה (מסכת חולין, דרך חיים אות כח) הובא במ"א (ס"ק ח) ובשארי האחרונים. וגם בנדון זה כתב הבא"ח (ש"ר פ' ויצא אות יד), ערוך השלחן (סי' ג סוף ס"ח), כה"ח (סי' ג ס"ק כד) ועוד, שאם קשה לו, יכול לנגב בכל אצבעותיו]. הלכך למעשה, מי שאפשר לו בנקל לקנח לתינוק ביד שמאל, יעשה זאת. אבל אם יש קושי בזה, אפשר לקנח ביד ימין. ובפרט שמדובר באשה (ואיטר יד שהוא משתמש בשמאל וכותב בשמאל, יקנח ביד ימין שהוא שמאל שלו כמבואר בפוסקים).