עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

שטר שלא כתוב בו 'מעכשיו' אך זמנו מוכיח עליו

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 25.02.2021

שאלה:

בחוזה עם הקבלן שעשה לי שיפוצים כתוב שיש עליו קנס אם לא מסיים בזמן שקבענו. הוא טוען שזה אסמכתא כיון שלא כותב מעכשיו, האם הוא צודק.

תשובה:

כל הכבוד לשאלה המענינת קודם כל עלינו לעיין במקורות בשולחן ערוך כדי להבין את התשובה, ולדעת מה לעשות. זה לשון השולחן ערוך.
כל האומר קנה מעכשיו, אין כאן אסמכתא כלל, וקנה, שאילו לא גמר להקנות לא הקנהו מעכשיו. כיצד, אם באתי מכאן ועד יום פלוני קנה בית זה מעכשיו, וקנו מידו על כך, הרי זה קנה אם בא בתוך הזמן, וכן כל כיוצא בזה. הגה: וי"א דמעכשיו לחוד לא מהני לסלק אסמכתא, אלא בעינן ג"כ שיקנו ממנו בבית דין חשוב ומעכשיו (תוס' והרא"ש ומרדכי פרק איזהו נשך). וי"א דכל האומר על מנת, כאומר מעכשיו, דמי, לענין אסמכתא (ב"י לדעת הרמב"ם). ויש חולקין אם האסמכתא היא בדרך קנס לא אמרינן על מנת כמעכשיו דמי (ב"י בשם תשובת רשב"א סימן תתקי"ז, ואלף קמ"ט).
בשו"ת חדות יעקב [להגאון ר' יעקב עדס זצ"ל חו"מ סימן יט] חקר מה הדין בשטר שלא כתוב בו 'מעכשיו' אך זמנו של השטר מוכיח עליו שעשו קנין מהתחלה, האם מהני לאפוקי מדין אסמכתא כאילו כתוב בו 'מעכשיו'. וז"ל:
יש לדון בענין האסמכתא שלא נכתב בקנין מעכשיו ורק היה קנין לחוד אם שייך גם בזה לומר דזמנו של שטר מוכיח עליו [ועי"ז יהיה כמעכשיו], הנה ראיתי שהכנה"ג כתב בשם הרש"ך דלענין זה לא ראה להפוסקים שכתבו דזמנו של שטר מוכיח עליו מהני לסלק האסמכתא ע"ש, והכנה"ג כתב שם שכל הפוסקים מסכימים דזמנו של שטר מוכיח עליו מהני, ותמה על מהרש"ך.
אמנם, ראיתי שהרב משפט צדק [ח"א סימן א'] הביא מהריב"ש [סימן שפ"ז] דלא אמרינן בזה דזמנו של שטר מוכיח עליו, וזה לשונו: ואם היה בשטר מעכשיו ודאי דלאו אסמכתא היא וכו', ואם אין בו מעכשיו יש לדון כיון שיש זמן בשטר, וקי"ל דזמנו של שטר מוכיח עליו בדיני ממונות והוי כמעכשיו ולאו אסמכתא היא דליכא למימר וכו', אלא זמנו של שטר חשיב כמעכשיו דגבי תנאי, וזו ראיה הביאה הרמב"ן ז"ל, אבל מ"מ כתב הרשב"א ז"ל שלא אמרה הרמב"ן ז"ל אלא במי שמוסר לחבירו ממון האסמכתא דומיא דגט, אבל במי שנשתעבד לתת או שמסר לשליש בהא לא אמר דזמנו של שטר חשיב כמעכשיו דגבי תנאי, הילכך בנדון זה אין זמנו של שטר מבטל האסמכתא עכ"ל הריב"ש. וגם בספר משפט צדק הנז' הביאו ולא הביא שום חולק ע"ז ע"ש.
וכן לענ"ד יש לדמות למ"ש הפוסקים שהזכרתי דאע"ג דקי"ל דכל קנין הוי כמעכשיו וכו', מ"מ לגבי ביטול האסמכתא בעינן שיאמר בפירוש מעכשיו, וה"ה לזמנו של שטר י"ל כך, הגם שיש לדחות.
אך מרן בב"י [סימן ר"ז סעיף י"ט בד"ה כתב הרמב"ם וכו'] כתב וז"ל: בתשובות הרשב"א שהשיב הרמב"ן כתוב, כלל זה יהיה מסור בידכם שכל שטר מתנה או מכר או שטר חוב שכתוב בו מעכשיו אעפ"י שבשעת המסירה התנו בלשון 'אם' לא הוי אסמכתא דהא זכו במעכשיו, וגמרינן הא מילתא מההיא דפרק מי שאחזו, דאמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו שהתנאי בלשון אם הוה, ואעפ"כ כיון דאיכא זמן בשטר דהוי כמעכשיו אמרינן דהוי כאלו אמר מעכשיו בשעת נתינת הגט וכתוב שם שאף דאם מסרו ליד שליש כתב הרמב"ן כן, והרשב"א מודה לו במסרו ביד חבירו וחולק עליו במסרו ביד שליש, דכיון שלא מסרו ביד הקונה ולא הזכיר מעכשיו בשעת המסירה אלא 'אם', אעפ"י שכתוב בו מעכשיו לא מהני, ונ"ל דכל היכא דכתיב זמן בשטר ואין כתוב בו מעכשיו דיינינן ליה כאלו כתוב מעכשיו כדאמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו, ואעפ"י שכתב הרמב"ן שכל שטר מתנה או מכר וכו' שכתוב בו מעכשיו לאו דוקא, אלא כוונתו לומר שאם אין בו זמן צריך שיהיה כתוב בו מעכשיו, ואם יש בו זמן הרי יש בו מעכשיו עכ"ל.
ולכאורה זה חולק על מ"ש בשם הריב"ש, אבל כד דייקת שפיר גם הב"י לא פליג על דברי הריב"ש הנז' ורק בא הב"י לבאר דמ"ש הרמב"ן שכתוב בו מעכשיו לאו דוקא, אלא אפילו לא כתוב מעכשיו, זמנו של שטר מהני, אבל במה שסובר הרשב"א במסרו ביד שליש ובשעת מסירה לא הזכיר מעכשיו אלא אם, דלא מהני, בזה אין בין הריב"ש והב"י, דעיקר חילוק הרשב"א הוא בין מוסר ביד שליש למוסר ביד הזוכה, ובמקום דמהני מעכשיו מהני ג"כ זמנו של שטר מוכיח עליו, ובמקום דלא מהני מעכשיו לא מהני נמי זמנו של שטר ודו"ק, ועדיין יש לברר הענין, אמנם אחרי העיון נראה דיש הבדל, דלריב"ש אם כתוב בשטר מעכשיו מהני בכל ענין, ורק אם אין בו מעכשיו ורק זמן, בזה מחלק דאין בזה דין זמנו של שטר מוכיח עליו. ויעוין עוד בספר מחנה אפרים [הלכות מכירה דיני אסמכתא סימן ב].
לכן יוצא לדינא שיש לקבלן טענה לפי מקצת מהפוסקים שאין בזמן של השטר דין של מעכשיו ויכול לטעון קים לי.