שירים לאבל כשיש צורך

האיסור לאבל לשמוע כלי שיר בתוך שנה לאבלותו מובא בב"י (יו"ד סי' שצא) ובש"ע (שם ס"ב). ואין הבדל בזה אם שומע מוזיקה בתזמורת עם כלים ישנים וכן חדשים או ששומע מהטייפ או מהרדיו (ילקו"י, אבלות, ח"ז עמ' קנד. וכ"כ עוד כמה פוסקים. וע"ע בחזו"ע אבלות ח"ב, עמ' שמט והלאה). ונראה לענ"ד שיש להקל בזה אחר שלא באים להתכוין לשמוע מוזיקה אלא להתעסק בענייני התעמלות המברים את הנפש וכן שבאים לראות מצגת עיקר הכוונה היא בשביל המצגת והנגינה נועדה להנעים את האוירה ולכן יתכוונו שלא להנות ממנה ואין לאסור בזה. ויש סמך להתיר בזה מהגמ' בסוף סוטה (מח.) אמר רב הונא זמרא דנגדי ודבקרי שרי, דגרדאי אסיר. ופירש רש"י זמרא דנגדי – מושכי ספינות בחבל שרי שאינו אלא לזרזם במלאכתם, ע"כ. לכן הותר להם לזמר. והיינו מכיון שאינם מתכונים להנאה הותר להם. וה"ה כאן. וכן מוכח ממה שכתב בספר דברי סופרים (אבלות, עמ' תקפג) ובספר נטעי גבריאל (אבלות, ח"ב עמ' קיד). וע"ע שם (עמ' קטו), ודו"ק. וע"ע בחזו"ע (אבלות, ח"ב עמ' שנ ובעמ' שטז), ודון מינה ואוקי באתרין. הלכך למעשה, אין לאסור בזה ורשאים בשנת אבל להשתתף בשיעור ספורט או מצגת וכדו', ובלבד שלא יתכוונו לשמיעת המוזיקה. ובמקום דאפשר, כגון בחדר כושר, עדיף לשמוע דברי תורה וכדו', בנגן וכדו', כדי שלא יאזינו למוזיקה כלל.