תיקון חצות בכל לילה

אומר מרן השו"ע [או"ח סימן ג'] בהאי לישנא: "ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג על חורבן בית המקדש", כמו שנאמר "קומי רוני בלילה לראש אשמורות". חזינא מהכא שאין זה בגדר חיוב. אולם כל מי שאפשר לו להשכים קום בחצות לילה טוב שיעשה כן. וה"ה לתלמידי חכמים שיאמרו "תיקון חצות" אם אפשר להם [ילקו"י ח"א]. ועכ"פ אמרו אחרונים שלכל הפחות ישתדלו לומר התיקון כמה פעמים בשבוע, ואפילו פעם אחת אם זה מה שיכולים, ואפילו פסוק אחד בעתו מה טוב "דרחמנא ליבא בעי" [כ"כ שו"ע הרב הובא בפ"ת עמ' יב']. ויש שרצו לפטור עצמם משום הטענה שאין מכוונים כהוגן ואינם בוכים ומצטערים על חורבן הבית כדבעי, אולם רבנו יוסף חיים זצ"ל בשו"ת רב פעלים [ח"א סימן א'] דוחה טענה זו ואומר שאין זה אלא עצת היצר המונעו לומר התיקון ואחר שהאריך בזה סיים בזה הלשון: "אפילו אם יהיה לבך טרוד הרבה, אל תבטל אמירת תיקון חצות, ואל תמנע עצמך מלהתפלל התפלות והבקשות המיוסדים מן הראשונים ואע"פ שאינם מחויב התפלה שתיקנו אנשי כנה"ג, אך ודאי שצריך להשתדל ולהתאמץ בשלימות הכונה ונקיות וזכות המחשבה. עכ"ל.

וכל שכן אם נשאר ער עד חצות לילה, שיש להשתדל שלא ישן עד שיאמר תיקון חצות, להשתתף בצער השכינה הנמצאת בגלות. ובספרי המקובלים האריכו מאוד במעלת תיקון חצות ובפרט בספר הזוהר הקדוש אשר מוזכר בו רבות, עניין קימת חצות לעניין לימוד התורה ותיקון חצות הנעשים באותה שעה. ושכר העושה כן גדול לאין שיעור עד שאומר רבי שמעון בר יוחאי ע"ה שדווקא ברכותיו של אותו העושה תיקון חצות ועוסק בתורה הם הם שמתקבלות ולו ראוי לברך. וחוט של חסד משוך על אותו אדם במשך כל היום. ומקובל בפי רבותינו שאם יש לאדם צרה בביתו ח"ו ישכים לומר תיקון חצות והוא סגולה נפלאה להעביר צרתו שהוא כמידה כנגד מידה – אומר הקב"ה "אם אתה דואג לבעיות שלי [גלות השכינה] אני אדאג לבעיות שלך. וכן אמירת התיקון היא סגולה גדולה לאדם הרוצה לרכוש בית. [וראוי לנו לקיים התיקון כמה שאפשר גם ללא הסגולות שאין הם העיקר, אלא צער השכינה הוא העיקר וכתבנו מעט בכדי לעורר היצר הטוב], וגם מי שאינו יכול להשכים בחצות לילה יכול עדיין לומר התיקון אם השכים לפני עלות השחר וכנ"ל.