תספורת שיצאה לא כפי שציפתה הלקוחה גם לאחר ששלחה תמונה לדוגמא ולא ניתן לתקן זאת

תנן במסכת ב"ק (צח:) נתן לאומנין לתקן וקילקלו, חייבין לשלם. נתן לחרש שידה, תיבה ומגדל לתקן וקילקל, חייב לשלם. והבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל ושבר את האבנים או שהזיק, חייב לשלם. היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר פטור, ואם מחמת המכה, חייב, ע"כ. וכ"פ בש"ע (סי' שו ס"ב). ואיתא עוד במשנה (ק:) הנותן צמר לצבע והקדיחתו יורה, נותן לו דמי צמרו. צבעו כאור (היינו כעור. רש"י שם ד"ה צבעו) אם השבח יותר על היציאה, נותן לו את היציאה. ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח. לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום. רבי מאיר אומר, נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר, אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתר על השבח נותן לו את השבח. וכ"פ בש"ע (שם ס"ג) וז"ל, נתן צמר לצבע והקדיחו יורה, נותן לו דמי צמרו. צבעו כעור, או נתנו לו לצבעו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום, נתן עצים לחרש לעשות מהם כסא נאה ועשה כסא רע או ספסל, אם השבח יתר על ההוצאה, נותן בעל הכלי את ההוצאה. ואם ההוצאה יתירה על השבח, נותן לו את השבח בלבד וכו', ע"כ. והנה הכא שביקשה ממנה לעשות כדוגמא שהראתה לה ולא עשתה לה כך, דמי לדין של לצבוע לו אדום וכו'. ואין לטעון שהראתה לה איך לספר ואף פעם אי אפשר לדייק לגמרי. חדא, אה"נ אם השינוי לא ניכר כמעט בכלום, טענה תתקבל. אבל היכא שהשינוי הוא ניכר וכך גם מעידים אחרים. ובפרט כאשר היא מתביישת לצאת כך לרחוב כמו שהעידה שקנתה אף כובע בשביל זה, בודאי שאין חייב לשלם לה והיא חייבת להחזיר לה את מלא הכסף חזרה.