מצות ביקור חולים סמכוה חז"ל (בבא מציעא ל:) על הפסוק (שמות יח, כ) "והודעת להם את הדרך ילכו בה", זו ביקור חולים. ובסוטה (יד.) איתא, נאמר (דברים יג, ה) "אחרי ה' אלהיכם תלכו", וכי אפשר לאדם להלך אחר השכינה? והרי נאמר (דברים ד, כד) "כי ה' אלוקיך, אש אוכלה הוא", אלא הלך אחר מידותיו של הקב"ה, מה הקב"ה מלביש ערומים, שנאמר (בראשית ג, כא) "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם", אף אתה הלבש ערומים. מה הקב"ה ביקר חולים, שנאמר (בראשית יח, א) "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (ביום השלישי למילתו של אברהם אבינו), אף אתה בקר חולים. מה הקב"ה ניחם אבלים, שנאמר (בראשית כה, יא) "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו", אף אתה נחם אבלים. והנה יש לדון בשאלה שלנו ע"פ הטעמים שנאמרו במצות ביקור חולים. יש מי שאומר שעיקר מצות ביקור חולים כשהולך אליו ומתפלל עבורו, וכמו שלמדו חז"ל (ב"מ ל:) מהפסוק "ילכו", זה ביקור חולים (כ"כ בשו"ת אגרות משה חיו"ד סי' רכג וכ"כ בשו"ת חלקת יעקב ח"ב סי' קכח), ע"כ. וא"כ גם הכא, סגי שיתפלל עבורו כשרואה מצבו, אף שאותו מחוסר הכרה ב"מ לא יודע מבואו ובהכי מקיים מצוות ביקור חולים. ואילו הגר"ח פלאג'י בספר תוכחת חיים (פ' ויחי עמ' רב) הביא מש"כ הגאון המובהק רבי דוד אמאדו בספר תהילה לדוד (דף קו ע"ב) ע"פ ד' הרב עוללות אפרים, שהביקור הוא כדי לעודדו ולחלוק לו כבוד, ששואל בשלומו ומתעניין במצבו, וגורם לו נחת רוח, וגם ע"י כך יבואו אליו אנשים נכבדים, ויגרמו לו שמחה, ומקילים עליו את כאבו ומר רוחו, ורפא ירפא. וע"פ זה יישב מה שנוהגים אצלם שבביקורם יושבים מקיר הבית וחוצה ושואלים בשלומו, ואינם נכנסים לחדר החולה ולפנים, אלא מבחוץ, ולכאורה הרי היו צריכים להיכנס אצל החולה, שהרי בן גילו נוטל אחד משישים מחוליו, משא"כ כשהחולה שוכב בפנים, והמבקרים נשארים מחוץ לביתו, ולפי ד' הרב עוללות אפרים, אתי שפיר. כי על ידי שמבקרים אותו אנשים חשובים שרים ונכבדים, מראים שהוא חשוב בעיני הבריות, וגורמים להקל מעליו החולי, ולכן יש בביקור זה מצוה, שבני ביתו אומרים לו, איש פלוני הנכבד טרח ובא לבקר אותך, וכשרואה שאנשים טובים ונכבדים מבקרים אותו ומתעניינים במצבו, ישמח ויגל ליבו, ואפי' כששולחים האנשים את שלוחם לשאול בשלומו, הוא שמח, ומיקל מעליו החולי, ע"ש. ולפ"ז כאשר מחוסר הכרה ואינו יודע מהסובבים אותו, א"כ אין בזה מצות ביקור חולים לטעם הגר"ח פלאג'י הנ"ל. ולגבי השאלה שישנם מחלות בבית החולים וכו'. הנה לא אמרינן במקום דשכיחא היזקא שלוחי מצוה אינם ניזוקין כמבואר בפסחים (ח:). ואם אכן יתברר שיש היזק, אין לסמוך על הנס. ואפשר לשאול את הרופאים, האם אכן יש בזה סכנה ולנהוג על פיהם בדבר זה. הלכך להלכה, גם ההולך לבקר חולה שאין לו הכרה ל"ע, מקיים מצוות ביקור חולים למאן דאמר שבכך יראה את מצבו ויתחזק להתפלל לרפואתו. ואם מצוי היזק בבית החולים, כגון שאפשר להידבק במחלות, אין לסמוך על הנס. ובכל אופן יש להיועץ ברופאים האם אכן יש חשש כזה להידבקות בבית החולים.
