ראשית נבהיר שבודאי המדובר כאן במקום שיש ערוב, שאם לא כן בודאי אסור לצאת עם שום דבר בשבת. ולעצם השאלה, הנה אף שאיסור מוקצה אין כאן שהרי הניחו בערב שבת בעגלה, יש כאן איסור הכנה משבת לחול. וכן ראיתי בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ד סי' לז) שנשאל באדם שהולך בשבת קודש לכותל המערבי אם יש דרך שיוכל לקחת איתו כרטיסי נסיעה כדי שבחזרתו במוצ"ש יוכל לנסוע, והשיב שמלבד איסור מוקצה שיש בזה, גם אם ימצא פתרון לאיסור מוקצה, יש בזה איסור מכין משבת לחול. וכ"כ בשו"ת ישועות משה (אהרונסון, ח"ג סי' ל) [ואף שלכאורה אפשר לומר דשמא בנדון שלנו כוונתו לסחוב את העגלה ואגב את הכרטיס 'רב-קו', מ"מ אין נפקא מינא בזה דסוף סוף כוונתו גם על ה'רב-קו' ואם כן יש בזה איסור מכין, ודו"ק]. עוד יש לומר מה שהביא בספר שבות יצחק (מוקצה, פי"ב אות א) בשם הגרי"ש אלישיב דכשמונח דברי מוקצה במגירה שרוצה לפתחה בשבת או כשמונחים דברי מוקצה בדלת המקרר כגון מאכלים חיים שאינם ראויים לאכילה, צריך להסירם מערב שבת, ע"ש. וכן דעת הגרי"ש אלישיב לגבי צרור מפתחות שיש בו דבר מוקצה שירא שמים יוציאנו אם אין טירחא בדבר (הובא בספר מאור השבת ח"ד סי' יד הערה צג). ואם כן, גם כאן. וק"ו הוא שהרי כאן מניח מוקצה לכתחילה בעגלה, אף שאפשר על פי ההלכה לטלטל ה'רב-קו' בתוך העגלה יחד עם שאר הדברים [ובדין זה יש לציין שהגרש"ז אויערבאך זצ"ל חלק על הגרי"ש אלישיב ודעתו שאינו צריך להסיר את דבר המוקצה מערב שבת (הובאו דבריו בספר שלחן שלמה סי' שח הערה יג). וכ"כ בארחות שבת (ח"א פי"ט הערה שפו). ונראה שגם הגרש"ז יודה שלהניח לכתחילה חפצים במגירה שהם מוקצה כשיודע שיפתח אותה בשבת, אין לעשות כן. וה"ה בנדון שלנו]. וע"ע בשו"ת בית אבי (ח"ד סי' מט) ובשו"ת אבני ישפה (ח"ג סי' מה). הלכך למעשה, בשאלה שלנו אין להניח 'רב-קו' בתוך העגלה בערב שבת כדי שבמוצאי שבת כשחוזר לביתו יוכל לנסוע חזרה עם האוטובוס.
