ארוחה גדולה בערב שבת

בגמ' (גיטין לח.) "אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתה בשבתא, ואחת קבעה סעודתא בערב שבת, ושתיהן נעקרו. ושם הגמ' מחלקת שהמשפחה שקבעה סעודה בשבת, היינו בזמן הדרשה שאסור באותו זמן לקבוע סעודה. ומזה שהגמ' לא חילקה לגבי ער"ש שהאיסור רק משעת המנחה, משמע שיש איסור כל היום. ובטעם האיסור בקביעות סעודה בער"ש נאמרו ב' טעמים: א) משום שיש איסור להיכנס לשבת כשהוא שבע בלא תאוה. ב) המג"א (סק"ד) כתב בשם ר"ת שמתוך טרדת הסעודה לא יתעסקו בצרכי שבת. והנה בגמ' פסחים (צט:) נפסק כשיטת ר' יוסי שמותר לאכל עד הלילה, והיינו שמותר אף להתחיל סעודה סמוך לחשיכה, כמ"ש הר"ן (יט. ד"ה ר' יוסי) בדעת הרי"ף שמותר, וכ"כ הרא"ש, ולכאורה סותר להא דגיטין? וביאר הב"י שכוונתם על אכילה בעלמא שמותרת, אבל קביעות סעודה שאין רגיל בה בחול אסורה כל יום שישי. (והבה"ג סי' ב' מהלכות קידוש והבדלה סעי' יג למד שאף לשיטת ר' יוסי יש איסור להתחיל בסעודה משעה תשיעית ומעלה, אמנם להלכה קיי"ל כהרי"ף והרא"ש שאם אין זו סעודת קבע, מותר אפי' להתחיל בה) וכ"פ בחזו"ע (שבת א' עמ' לב).

ועי' בספר מאמר מרדכי בסי' זה (סק"ב) שכתב שיש ג' חלוקות בדבר:

א. סעודה גדולה שאין רגיל בה בימות החול אסורה כל היום.

ב. אכילת עראי בלי קביעות סעודה, מותרת כל היום, ואפי' להתחיל סמוך לשבת.

ג. סעודה שרגיל בה בימות החול, יש להימנע מן המנחה ולמעלה, דהיינו שעה תשיעית, יש להימנע, ואין היתר מן הדין, דהא דאמר ר"י אוכל והולך עד שתחשך, העמדנו דמיירי כאשר אוכל בלא קביעות סעודה. (ועי' שם בסוף דבריו שרוצה לומר שסעודה שרגיל בה תהיה מותרת אף אחר שעה תשיעית, רק מצוה להימנע אבל אין איסור מן הדין).

והגדרת "סעודה שאין רגיל בה", עי' בשלחן ערוך הרב (סי' רמט אות ה') שמשמע מדבריו שאפי' אם רגיל לאכל סעודה, כגון שרגיל באכילת פת שחרית כל בוקר, בכל זאת אסור לאכול סעודה גדולה של משתה, אם אינו רגיל בכך. וכ"כ הלבוש (סעי' ב'). ונמצא לפי"ז שיש איסור לאכל מכל השפע המובא בבית המלון, אלא יאכל כפי צרכו והרגלו בשאר הזמנים.

והגדרת סעודת קבע האסורה, לכאורה נראה שאם אוכל מזונות פחות משיעור קביעות סעודה, מותר, דהא לפי שני הטעמים האסורים באכילת סעודת קבע, במקרה שאוכל מעט אין חשש, בין לטעם שלא יכנס שבע, ו;1ן;בין לטעם שלא יספיק לטרוח בסעודות שבת, אם אוכל כביצה פת (ולא יותר) או מזונות פחות משיעור קביעות סעודה, אין חשש זה. וכיוצ"ב מצינו בשו"ע בסי' תרל"ט (סעי' ב') לגבי דין ישיבת סוכה, שמותר לאכל כביצה פת שזה נקרא עדיין אכילת עראי שאינה חייבת בסוכה, וכן מבואר בשו"ע סי' רל"ב (סעי' ג') לגבי תפילת מנחה, ובסי' רל"ה (סעי' ב') במשנ"ב (ס"ק ט"ז). לכן אם רוצה לאכל מהעוגות המוגשות לפני האורחים ומקפיד שלא לשבוע מהם ושלא יכנס לשבת כשהוא שבע, שרי.