הנה אף שביארנו לעיל שמסכה הוי בכלל מלבוש ע"ש. וראה במעשה שהובא בגמ' במסכת ברכות (כ.) ברב אדא שקרע 'כרבלתא בשוקא' לההיא כותית. ופירש הערוך 'כרבלתא' בגד אדום, שאין דרך בנות ישראל להתכסות בו משום דהוא פריצות ומביא לדבר עבירה, ע"ש (ויש עוד פירושים בראשונים במעשה זה, ואכמ"ל). וכ"פ הרמ"א (עי' יו"ד סי' קעח ס"א), וע"ש דסבירא ליה שיש בזה גם משום חוקות העכו"ם. וכ"כ עוד כמה אחרונים. ועי' בש"ך (שם ס"ק ג). ובדרשות חת"ס (ח"ב עמ' רמד) מובא שהיה שנאוי בעיני החתם סופר מלבושים בצבע אדום וכו', ע"ש. ויש שכתבו שנפקא מינא בין טעם של הצניעות לחוקות העכו"ם הוא בביתה. ויש שהיקלו שתוכל ללכת בביתה בצבע אדום (עי' בספר מלבושי כבוד פ"א עמ' כה שכ"כ בשם הגרש"ז אויערבאך, ובימי נדתה שיכול לגרום להרהור, טוב שגם בביתה לא תלך בצבע אדום וכמו שכתבו הפוסקים, ואכמ"ל. ואמנם שם הביא בשם הגר"ח קניבסקי והגר"מ קליין שיש לאסור ללבוש בגד אדום גם בביתה). וראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' כד אות ב) שכתב, ומה ששאל עוד בענייני מלבושים האדומים היאך הדין הקטנים. הנה לקטני קטנים בודאי לא שייך זה, אבל לקטנים שהגיעו לחינוך גם בזה שייך חינוך, ע"ש. ועי' בשו"ת משנה הלכות (חי"ב סי' שיב) שגם אסר לאישה ללבוש בגד אדום. וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' קלו). וכ"כ בספר מצוות הבית (ח"א עמ' 97). וכ"כ בשו"ת באר משה (ח"ד סי' קמז אות יג). וכ"כ בספר רבבות אפרים (ח"ו סי' רי). ועי' ברש"י על הפסוק (בראשית מט, יא) "ובדם ענבים סותה". וברבינו בחיי (שמות כח, טו) עה"פ שם. ואמנם ראה בספר ארחות רבינו (ח"ד עמ' קפ) שכתב בשם הסטייפלר זצ"ל שבזמנינו שהנשים לובשות אדום, מותר (ומשמע הן מדין "לא ילבש" והן מדין צניעות דלא חילק שם בזה). וע"ע בספר שיבת ציון (עמ' קטו) שהביא בשם ספר אור החמה (יתרו דף עב) שהחתן היה לובש לבן ואילו הכלה היתה לובשת אדום, ע"ש. וע"ע בפירוש האבן עזרא והמצודות ציון על הפסוק במשלי (לא, כב) "שש וארגמן לבושה". וכן היה מנהג ללבוש בגד אדום בימי נדתה כדי להזכיר לבעלה שהיא בנדה ולכן לבשה אדום שדומה לדם (ראה בספר מקוה ישראל עמ' לה הע' 28). עכ"פ רוב ככל הפוסקים אסרו ללכת עם בגד אדום. וכן נוהגות בנות ישראל הכשרות די בכל אתר ואתר. וכ"כ בספר מעיין אומר (חי"ב עמ' רמט) בשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שבגד שכולו אדום אסור, ע"ש (ולפי כל הנ"ל גם אין לילך בכיסוי ראש אדום). ואם יש בבגד מעט אדום כגון בסמל החולצה וכדו', וכן בגד אדום מתחת למעיל או שמלה שאין נראה רוב האדום או בגד עם פרחים אדומים וכל כיוצ"ב, מותר ללבשו, שרק שכולו או רובו אדום יש לאסור (ספר הליכות בת ישראל עמ' צב בשם הגרי"ש אלישיב. וע"ע בשו"ת מים ההלכה ח"ד סי' עב). וכ"כ בש"ע המקוצר (ח"ו עמ' רסה). וכ"כ בספר מעיין אומר (שם). וצבע בורדו התירו הפוסקים לאישה ללבשו. וכ"כ בספר מעיין אומר (שם) בשם מרן זצוק"ל. ולפ"ז שרי ללבוש מסכה בצבע אדום דלא גרע מבגד שיש בו מעט אדום כדלעיל. ובר מן דין המסכה לענין זה נראה פשוט שאין עליה שם בגד דמה שאסרו לאישה ללכת בבגד שהוא בצבע אדום הוא משום שזה צבע בולט ומושך את העין ומכשילה את הגברים שיבואו לידי הרהור וזה דווקא בבגד שנמצא על גופה ונעשה ליפוי, אבל מסכה שנמצאת על פניה ועיקרה בשביל להציל מנזק, אין לחוש, וזה נראה פשוט וברור. לכן אין איסור לאישה לחבוש מסכה בצבע אדום.
