ידוע מה שאמרו רבותינו ש'קול באשה ערוה' ולכן אסור לנשים בשום פנים ואופן לשיר בפני גברים והוא כאש בנעורת (גמ' בסוטה מח. שדברים אלו מביאים לידי ערוה. רש"י שם ד"ה כאש בנעורת). ולכן גם אם נוסעות קבוצה של נשים עם נהג, אין להם לשיר בפניו שירים. ויש שטענו שמא מכיון ששרות כמה נשים לא שומעים קול מסויים ואין בזה איסור. הנה מלבד שמהגמ' בסוטה (שם) מוכח לכאורה לאסור גם אם כמה נשים שרות בפני גברים, עוד כתב בזה בשו"ת אבני ישפה (ח"ב סי' ה) לאסור בזה, שמכיון שמדובר ב'קול באשה ערוה' ונפשו של האדם מחמדתן אומרים בזה, שני קולות נשמעים ואסור. ועוד, ששני קולות אינם נשמעים זה דווקא שקול אחד מפריע לשני, אבל כאן שאינו צריך לשמוע קול אחד כדי לעבור איסור אלא כל הקולות אסורים, אין היתר של שני קולות אינם נשמעים (עי' במגילה כא:). וע"ע בשו"ת יחוה דעת (ח"ז סי' יב). ואין הבדל בזה בין רווקות (ובפרט שהם נדות) לנשואות, זקנות או צעירות ששרות בפני גברים שעל כולם חל איסור. וכ"כ בספר אשרי האיש (להגרי"ש אלישיב, חלק יו"ד, עמ' שסח) לאסור לבנות לשיר באוטובוס שהנהג שומען שיש בזה "לפני עיור לא תתן מכשול". וכן דעת הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, ושלא אומרים בזה שהנהג עסוק בעבודתו ואינו נהנה משירת הנשים (הובא בשמו בספר הליכות בת ישראל עמ' פו. ואמנם בספר הקטן והלכותיו ח"א עמ' 18 הביא תשובה בכתב יד מהגרש"ז אויערבאך שאע"ג שצריכות להיזהר מלהכשיל את הנהג בשמיעת קול זמן שלהן, מ"מ בשעה שעסוק בנהיגה אפשר להקל, משום שהוא טרוד בעבודתו, אבל שלא בשעת נסיעה, אסור, ע"ש. ולפ"ז אם יש בנסיעה גם מלוה גבר כגון חובש וכדו', שאינו עסוק בעבודת יש לאסור). וכ"כ בספר חוט שני (אבן העזר עמ' כז אות ה, והוסיף שם שאף בפני גוי ראוי שלא לשיר משום צניעות). וה"ה שצריך להיזהר בזה כאשר יש מלוה שהוא גבר. הלכך למעשה, אין לנשים בין שהן פנויות בין שהן נשואות בין שהן צעירות [מגיל אחת עשרה ומעלה (ילקו"י דיני חינוך קטן, עמ' שלד, יעו"ש)]. ועי' בשו"ת יחוה דעת (ח"ז סי' יב בהערה 3) שאם המדובר בשירי קודש ניתן להקל בזה כל עוד שלא קיבלה מחזור, יעו"ש. ובדרך כלל זה עד גיל אחת עשרה) בין שהן זקנות, לשיר בפני גברים. ולכן אסור לשיר גם בנדון השאלה שלנו בפני נהג האוטובוס שמסיע אותם שיש בזה משום "לפני עיור לא תתן מכשול", וה"ה אם יש מלוה גבר כגון חובש או מדריך וכדו', גם כן אסור לשיר בפניו [ואמנם אם הנהג גוי מותר לשיר בפניו, שאין הגוי מצווה אלא על עריות ולא על 'קול באשה ערוה' וכמו שכתבו בזה בשו"ת באר שרים (ח"ב סי' נד), שו"ת רבבות אפרים (ח"ה סי' תצא) ועוד. ויש לצרף לזה מש"כ בשו"ת יחוה דעת (ח"ז סי' יב). ואמנם ראוי שלא לעשות כן משום צניעות וכמו שכתב בחוט שני הנ"ל].