כתב הרמ"א (סי' כא ס"ג) בשם הכל בו (סי' כב) נהגו שלא לישכב בטלית שיש בו ציצית, גם שלא ליתנו לכובס אינו יהודי לכבס, והכל שלא יהיו מצוות בזויות עליו. אך נוהגים להקל לשכב בהם, ע"כ. ונראה שלכבס טליתות עם בגדים מטונפים בפרט בצואה ובשתן כמו בבגדי הקטנים, איכא בזה בזיון. ואף שיש לחלק שכאן בא לכבס ולנקות הבגדים, מ"מ מכיון שמניח אותם יחד עם בגדים המלוכלכים, אין ראוי לעשות כן (ובספר אמת ליעקב הסביר דמש"כ הרמ"א שאין ליתנו לכובס שאינו יהודי הוא משום מש"כ בסי' כ ס"ב דאפי' למשכן ולהפקיד טלית מצוייצת לנכרי, אסור, ולפיכך אין מוסרין אותה לכובס נכרי, ע"ש. ואולם המעיין בלשונו של הכל בו שהוא מקורו של הרמ"א יראה שאין המשמעות כן, אלא היינו טעמא שלא יהיו מצוות בזויות עליו. ונראה להסביר ד' האמת ליעקב שכתב כך, משום דהוקשה לו מאי בזיון איכא לתת לכובס נכרי, דאם משום הבגדים המתכבסים יחד, אם כן גם לכובס יהודי אין לתת. ואולי יש לדחות שכובס יהודי יזהר יותר מכובס אינו יהודי שלא לכבס הציציות עם דברים מטונפים וכו'. מ"מ מבואר להדיא במקור הדברים שהוא משום בזיון. שו"ר דיש מי שרצה להוכיח שלדעת הב"י טעם זה אינו נכון, שהרי הב"י בסי' כא כתב שלא ראינו למי שהקפיד בכביסת עכו"ם מעולם וש"מ הטעם שכתב לעיל בסי' כ לא שייך לענין כובס נכרי, ויש לדחות, ואכמ"ל). שו"ר בשו"ת חיי הלוי (ח"ג אור"ח סי' ב אות ד) שנשאל אי יאות לתת בזה הזמן הטלית לכובס נכרי, שהרי בבית קשה לכבסו באופן שלא יתכויץ. ודייק מהרמ"א דמשמע שרק לישכב בהן לא נהגו להיזהר אבל ליתנו לכובס גוי, בזה אין להקל. והמ"ב שם (ס"ק יז) ס"ל כד' הא"ר (שם ס"ק ה) דגם בזה יש להקל. והביא בשם שכנה"ג (הגב"י ס"ק ד) שיש להתיר הציציות מקודם. והביא שם בשם הרב שמחה בונם סופר שכתב שכיום שמכבסים במכונה, אין לחוש, שהרי הכביסה נעשית ע"י המכונה ורק הגוי מכניסה למכונה ובזה אין ביזוי. ויש לומר שגם כיום שיש כתם לא יפה, מכבסין ביד, וגם מגהצין אותם בידיים. ואף שיש ללמד זכות על המקילין, עדיף לתת לכובס שומר תורה ומצוות וכו', ע"ש. שו"ר בש"ע הגר"ז (סי' כא ס"ד) שהתיר בפשיטות גם לישן בהם לפי שאין זה גנאי כ"כ וגם ליתנם לכובס נכרי, ע"ש (וכתבו להסביר דבריו במה שחלק על הכל בו והרמ"א שלא היה אצלו ברמ"א הגירסא 'לשכב בהם', אלא רק 'אך נוהגים להקל' וקאי על שניהם). והוא כד' הא"ר והמ"ב דלעיל. ועי' בכה"ח (שם ס"ק יז). ועי' בספר קנין תורה בהלכה (ח"ב סי' ב) שכתב שהנותן טלית למכבסה שבעליה יהודי, אף אם הפועל נכרי, אין חשש, דנחשב שהישראל מכבס. וכמו שראינו שהגויים לשים עיסה והיהודי מפריש מעיסה זו בברכה. וכן פועל, ידו כיד בעל הבית, אף שהוא נכרי, ולכן נחשב שהיהודי כיבס הטלית. ועוד יש לומר שלא אסרו אלא שהגוי מכבס ביד, אבל בזמנינו שהכל נעשה ע"י מכונה, אין בזה גנאי שהגוי מכניס לתוך מכונה, ולכן אף למחמירים שלא לכבס ע"י נכרי, באופן זה, ודאי שאין לחוש לכך, ע"ש. והנה מצינו בגמ' (ראש השנה לג.) דאסור לצחצח שופר של ראש השנה במי רגליים משום הכבוד והובא בבאו"ה (סי' תקפח ד"ה שמע). ואחר שראינו שמרן הב"י כתב שלא ראינו למי שהקפיד בזה שלא לתת לכובס נכרי. ועוד שיש מאחרוני רבני אשכנז שכתבו שאין להקפיד בכך. וכן בפרט בזמנינו שהכביסה נעשית במכונה, מותר לתת למכבסה של גויים לכבס את הטלית יחד עם הציציות (וק"ו בא"י דרוב ככל המכבסות בבעלות ישראל). ומה שכתוב בגמ' שאין לצחצח במי רגליים את השופר, שם פעולת הצחצוח היא ע"י דבר מטונף. משא"כ בכביסה שכל תכליתה היא לנקות הבגדים ועיקר הכביסה נעשית במים נקיים עם סבון, שפיר דמי להתיר זאת. ומי שרוצה להחמיר בזה ולחוש לכבוד הטלית, אשרי לו. שו"ר בספר אשרי האיש (תפילה, עמ' טז) שכתב דנהגו העולם להקל לכבס טלית גדול וכ"ש קטן עם שאר הבגדים, ע"ש. הלכך להלכה, מותר לכבס ציציות עם שאר הבגדים אף שהם מטונפים ואף עם בגדי הילדים שהם מטונפים בשתן. והמחמיר בזה ומכבס הציציות בנפרד משאר הבגדים, אשרי לו. ומ"מ יש להיזהר שכאשר מכבסים את הבגדים במכונת כביסה שיבדקו לאחר מכן שלא נקרע אחת הציציות ופסל את הציצית. וכמדומה שהיום מוכרים בד מיוחד ששמים בתוכו הציצית וע"י כך לא מסתבכים הציציות במכונה. ושמא זה גם חשיב כאילו הם מתכבסים בפני עצמן וליכא בזיון בזה כלל אף שמכבסן עם שאר בגדים. ויש הנוהגים מחמת חשש זה של קריעת הציציות ופסילתן לכבס הטליתות ביד. ואם כן חוסכים גם בזה החשש לבזיון האמור.
