טבילה לכלי חרס ופורצלן

מדאורייתא צריך להטביל כלי מתכות, אלומיניום, ברזל, בדיל, נירוסטה, עופרת, זהב, כסף ונחושת (עי' יביע אומר ח"ב חיו"ד סי' ט שכתב כן בדעת מרן הש"ע, ע"ש) וחכמים תיקנו גם בזכוכית (וה"ה לדורלקס ופיירקס. יביע אומר ח"ו חיו"ד סי' יב) משום שהם דומים למתכת שאם נשתברו יש להם תקנה להתיכן ולעשותן כלים (עי' ב"י סי' קכ. וכ"פ בש"ע יו"ד סי' קכ ס"א). אבל כלי חרס שאם נשתברו אין להם תקנה, לא תיקנו חז"ל להטבילם (הליכות עולם ח"ז עמ' רנז). וה"ה לכלי 'פורצליין' וכמבואר בפוסקים (עי' הליכות עולם שם, שו"ת יביע אומר ח"ד חיו"ד סי' ח במילואים ושם ח"ז חיו"ד סי' ט אות א). הלכך להלכה, כלי חרס אינם טעונים טבילה כלל. וה"ה לכלי 'פורצליין'.

והנה יש שהעירו שהיום 'הפורצליין' העשוי מחרס מצופה משני צדדיו בזכוכית, ואם כן, יצטרך טבילה. והנה יש אומרים שמכיון שהציפוי הוא דק ונעשה לנוי, אין לו חשיבות בעצמו ובטל הוא לכלי, ומכיון שהכלי חרס, יהיה פטור מטבילה. ומביאים ראיה מרע"א על הש"ך (יו"ד סי' קכ ס"ק ד). וכן הובא בשם הגר"מ פיישנטיין בספר אהלי ישורון (ח"א עמ' פג הע' קכא) והגר"י קמנצקי (ספר אמת ליעקב יו"ד סי' קכ הע' נב). ועי' בספר שעורי הלכה (טבילת כלים, עמ' מט) שצידד לפטור מטבילה דהוי תרי דרבנן, דלכל היותר טבילת כלי חרס הוא מדרבנן וגם זכוכית היא מדרבנן. וכן הוא בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' צא). והעלה בשעורי הלכה להקל, יעו"ש. לכן יש להקל גם בכלי 'פורצליין' של זמנינו המצופים בזכוכית דקה, והרוצה להחמיר, יטביל בלא ברכה. וע"ע בספר חוט שני (הלכות טבילת כלים, עמ' כו ס"ק ה).