ללבוש דרך ימין תחילה

בשולחן ערוך הרב [מהדורא תניינא סימן ב] כתב בהאי לישנא: לעולם יקדים אדם ימינו על שמאלו בכל דבר לפי שהימין היא חשובה בכל התורה כולה לענין עבודה ובוהן יד ובוהן רגל במלואים ובמצורע וכן בחליצה, לכך יש לאדם גם כן לחלוק כבוד לימינו לעולם. ולכן כשינעול מנעליו ינעול של ימין תחילה וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה שזהו כבודה של ימין ומנעלים שיש בהם קשירה ינעול של ימין ולא יקשרנו ואח"כ ינעול של שמאל ויקשרנו ואח"כ יקשור של ימין מפני שלקשירה יש לחלוק כבוד לשמאל שהיא חשובה בתורה לענין קשירת תפילין אך מנעלים שאין בהם קשירה ינעול של ימין תחלה [כדברי הרמ"א].

וכן כשלובש חלוקו ושאר מלבושיו ילבש יד ימין תחילה וכן במכנסיים ואנפלאות רגל ימין תחילה ואם יש בהם קשירה יקשור של שמאל תחלה.

וכן כשרוחץ או סך ירחוץ או יסוך יד ימין תחילה וכשרוחץ כל גופו במרחץ ירחוץ ראשו תחילה מפני שהוא מלך על כל האיברים, עכ"ל. ובשו"ת אז נדברו [ח"יא סי כד] כתב שאם טעה והקדים את שמאל תחילה יש לחלוץ תחילה על מנת להקדים את הימין.

אולם לענין הקדמת קשירת שמאל תחילה במ"ב [ס"ק ו] כתב שאין צריך להקדים שמאל לקשירה אלא במנעלים כדברי ה"ארצות החיים" [המלבי"ם] משא"כ לדברי שו"ע הרב שנקט בכל דבר להקדים קשירת השמאל וכדבריו נקטו רבים מהאחרונים [ה"ב עמ' כט שער הציון ס"ק כה]

ומחלוקתם תלויה בשני הטעמים שכתב הלבוש [סעיף ד'] האחד שכן מצאנו בתורה דאחשביה לשמאל לענין קשירת תפילין. ועוד שהגמ' בחולין [פט, א] אומרת שבשכר שאמר אברהם אבינו, אם מחוט ועד שכרוך נעל, זכו בניו לשתי מצוות, לחוטין של ציצית ולרצועות של תפילין.