מרן בש"ע (סי' קלד ס"ב) כתב, מראה פני כתיבת ספר תורה לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר 'וזאת התורה' וכו', ע"ש. ומקורו ברוך מד' מסכת סופרים (פי"ד הי"ד). והנה מקור מפורש להרים אצבעו בהגבהת ספר התורה, לא מצאנו. ויש שרצו להביא ראיה מהגמ' במנחות (כט.) דלשון "זה" מורה על ההוראה באצבע דאמרו שם, שלושה דברים היו קשים לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבע. ואלו הן: מנורה וראש חודש ושרצים וכו', ע"ש. הרי שלשון 'זה' מורה על ההוראה באצבע. ויש לחלק אולי בין לשון 'זה' ללשון 'וזאת'. ויש שהביאו ראיה מחולין (מב.) על הפסוק "וזאת החיה אשר תאכלו" מלמד שתפס הקב"ה כל מין ומין והראה לו למשה, זאת אכול וזאת לא תאכל. הרי דבתיבת 'זאת' דרשו חז"ל שהראה לו הקב"ה. אך לא מבואר שהראה לו כן באצבע. ואמנם במזרחי בפ' שמיני כתב "וזאת החיה" וכו', שהראם לו הקב"ה באצבע, וכ"מ בעין יעקב בחולין (שם). ואם כן יש סמך למנהג זה. וע"ע בשו"ת בצל החכמה (ח"ה סי' קלו). ושו"ר בספר החיים (להגר"ח פלאג'י סי' ג אות ו) בשם הרב דברי מרדכי שהביא סמך למנהג זה והוסיף דרובא דעלמא נהגו לאחוז בציצית שבטליתו ולנשק נגד הספר תורה. וכנראה נהגו כן בשביל שלא להראות באצבע ריקם כלפי הס"ת. ולפי המדרש בסמך למנהג זה אין חשש, ואולי נהגו כן וכו', ע"ש. ועי' בספר מעם לועז (פ' כי תבוא כו – כז ד"ה וכמה מנהגים) שכתב וז"ל, ונהגו להצביע באצבע הזרת לעבר הכתב ולנשקה, ע"ש. שו"ר בספר יפה ללב (סי' קלד ס"ק יב) שכתב וזהו שאמר דוד המלך ע"ה "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'" ר"ל, הרימו ידיכם קודש דהיינו הספר תורה הקדוש כדי שיראו כל העם הקהל וישאו ידיהם אליו לומר 'וזאת התורה' ואח"כ "וברכו את ה'" דהיינו ברכת התורה שיקראו בתורה שהוא כנהוג בכל תפוצות ישראל, ע"ש. הרי כתב 'ישאו ידיהם' ולא כתב האם באצבע או זרת. שו"ר בשו"ת הראשון לציון למרן הראשון לציון הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א (ח"א סי' ז) שחיזק האי מנהגא והביא לו מקורות, ע"ש. וע"ע בספר אריה שאג (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א, עמ' תרכז) שהביא שהמקור להצביע באצבע בזמן הגבהת ספר תורה ב'וזאת התורה' כנראה מופיע בספר התניא הקדמון, ע"ש. ובספר דולה ומשקה (עמ' צה) מובא שהגר"ח נוהג להראות באצבע, ע"ש (ושם כתב שהגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב לא נהגו להראות באצבע). ולפי הטעמים הנ"ל, טוב שגם נשים הנמצאות בעזרת הנשים ינהגו בזה להצביע עם האצבע לכיוון הספר תורה בעת הגבהתו. לכן יש מקור נאמן להצביע עם האצבע ולומר 'וזאת התורה' כאשר מגביהים את ספר התורה. ויש עושים כן עם הציצית ומנשקים הציצית. ויש עושים כן עם הזרת. וגם נשים, אף שעומדות בעזרת נשים ומעט רחוק מהספר תורה, טוב שיצביעו עם האצבע לכיוון הספר תורה בעת הגבהת ספר התורה.
