בברור שערכתי קמח זה עשוי מסוג של קטנית ולא עשוי מחמשת מיני דגן כלל (משום כך כיום הרבה אוכלים אותו משום שהוא מהוה תחליף טוב ללחם ויש לו כמה רכיבים תזונתיים. וכן הוא ללא גלוטן, ומשמש גם תחליף טוב למי שהוא חולה 'צליאק'). והנה כתב מרן בש"ע (סי' רח ס"ח) וז"ל, על פת דוחן ו'פליז"ו' או של שאר מיני קטניות מברך 'שהכל' ולאחר מכן 'בורא נפשות רבות', ע"כ. וכתב המ"ב (שם ס"ק לג) דאף דהם פרי אדמה וע"י שנעשה פת אישתני למעליותא, מ"מ כיון דעי"ז יצא מתורת פרי, אין יכול לומר 'פרי האדמה'. ו'המוציא' אין מברכין אלא בה' מינים. ולכן מברכין 'שהכל'. ואפשר לומר עוד טעם, מפני שאין דרך אכילתו בכך, שאין דרך לעשות פת מזה ע"כ יברך 'שהכל'. והנה לפי טעם זה במדינות שדרכן לעשות פת מ'טערקעש"י וויי"ץ' לכאורה ברכתן 'בפה"א' כיון שדרכן בכך (פמ"ג מש"ז ס"ק יא). אבל בתשובת ח"ס (סי' נ) מסיק דבכל מקום אין מברכין 'בפה"א' מטעם דלא נטעי אדעתא דהכי אלא לעופות ופיטום אווזות וע"ד הדוחק בני אדם עושין מהן פת ואין זה עיקר פריין ואין לברך עליהן 'בפה"א', ע"ש. אך מסתפק שם דאולי הוא בכלל אורז שברכתו על הפת ועל התבשיל הוא 'במ"מ', וע"כ הנכון לכתחילה שלא יאכלם אלא תוך הסעודה, ע"כ. והן אמת שיש לדון במציאות, האם קטנית זו דרכה בטחינה לעשות לחם וכדו', ואם כן זה תלוי בטעמים שהביא המ"ב שהם למעשה הטעמים שהובאו ברבינו יונה (ברכות פ"ו דף כו ע"א). והנה כמה וכמה פוסקים כתבו לחוש לסב"ל ואף במקום שדרך הקטניות בטחינה, הטוחנם ועשה מהם פת מברך 'שהכל' (ראה בשו"ת אוצרות יוסף ח"י סי' י שהביא בזה מד' הפוסקים באורך וברוחב). ובפרט שכאן לא נודע לנו האם באמת דרך המין קטנית שעושים ממנה ה'קמח טף' הוא בטחינה. וכן יש לדון אם במדינה אחת הדרך לעשות מאותו מין קטנית קמח ובמדינות אחרות לא (עי' באוצרות יוסף שם). ואף לדעת מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א שמברכים על במבה ברכת 'בורא פרי האדמה', הרואה יראה בתשובתו שנדפסה בקובץ ילקו"י (ברכות, בסוף הקובץ) ששם ישנם כמה טעמים שלא שייכים בנידוננו, ע"ש ודו"ק, ואכמ"ל. ולכן להלכה, מברכים על לחם העשוי מ'קמח טף' ברכת 'שהכל נהיה בדברו'.
