צניעות בבית המרחץ

ידועים דברי רבותינו בעניין מעלת הטבילה במקווה טהרה וכמה חשוב הדבר בפרט הטובל בכל יום, ורבו המעלות אשר יכול כל יהודי להשיג ע"י הטבילה בכל יום. אולם יש לעורר על עניין הצניעות בחדר ההלבשה ובמרחץ על מנת שלא יצא שכרו בהפסדו. הנה רבנו הסמ"ק מנה בספרו למצוות את דין הצניעות לחיוב מן התורה והביא דבריו הבה"ל [בריש הסימן ד"ה יהא צנוע]. המשנה ברורה [ס"ק א] כתב שבבית המרחץ שדרכן של בני אדם לילך שם ערומים וא"א בענין אחר אין בזה משום פריצות, אולם כשרוחץ בנהר יזהר לפשוט וללבוש סמוך לנהר כל מה שאפשר בכדי שלא ילך בגילוי הגוף שלא לצורך.

הנה אף שמשמע מפשטות דברי המ"ב שמותר לילך ערום בבית המרחץ כשצריך, הוא דווקא כפי שכתב ש"אי אפשר בעניין אחר", אולם היום כמעט בכל מקווה ישנם מתלים סמוכים לבית הטבילה ולמרחץ, וא"כ חייב לפשוט בגדיו שם או עכ"פ חלק מבגדיו, על מנת שלא יצטרך ללכת ערום יותר מן הדרוש. ולך נא ראה מה שכתב בספר שלחן הטהור של בעל "השומר אמונים" [מאמר הצניעות אות ד'] ובטהרת הקודש [מאמר מקווה ישראל פרק ז'] תוכחת מגולה על אותם היושבים בחדר ההלבשה בגילוי הגוף ומבלים זמנם. והס מלהזכיר על אותם שמנהלים דו שיח עם חבריהם על דא ועל דא בעודם ערומים ומעבירים מידת הבושה מעל פניהם.

בספר כף החיים סופר [סי' ב' ס"ק י"ז] כתב דאע"ג דקי"ל דלא מהני כיסוי היד מגופו שלו לכסות ראשו מ"מ בבית המרחץ וכדומה מהני כיסוי ראשו ע"י ידו לעניין שלא יהא הולך ד' אמות ללא כיסוי הראש. ואף שמידת חסידות שנה, כאן מ"מ חזינא עד היכן הקפידו רבותינו על מידת הצניעות בכל מקום וכל המשתמע מינה. ע"כ נראה הדרך הטובה והצנועה ביותר היא לפשוט בגדיו סמוך ביותר לבית הטבילה או הרחצה ואם לא יכול לעשות כן מחמת דוחק המקום וכדומה, יפשוט בגדיו בריחוק מעט ויכסה גופו עם מגבת וכו' וגם יכול להניח ידו על ראשו כשמהלך ובזה זוכה לקיים בעצמו מידת הצניעות.